הריון זה ליצור בתוכך חיים, 

זה לבלות על הברכיים בצמוד לאסלה במשך חודשים.

להתרגש משמע לב פועם בבדיקת דופק,

זה לעקוב אחר שבוע ההריון ולחשב עוד כמה יש באופק.

הריון זה לעבור את השליש הראשון ולנשום קצת לרווחה, 

זה לגלות שלכל בדיקה יש בדיקת המשך או פוטנציאל להתגלגל לעוד בירור או שאלה.

זה לתהות אם זה בת או בן או תאומים, 

או לחלום בהקיץ על שמות ועל רגעי פרסומת של מטרנה - רגעים שלווים ומתוקים. 

הריון זה לגלות שאפצ׳י עדיף לעשות בשיכול רגליים, 

זה להתפלל לפני כל בדיקה ולקוות לשמוע שהכל תקין בינתיים.

 

הריון.

זה להרגיש בפעם הראשונה פרפור בבטן שמתגלה עם הזמן כתזוזות ואז גם בעיטות, 

או לרוץ בכל חצי שעה לשירותים בשביל פיפי או שוב בחילות והקאות. 

הריון זה לא מחלה, אבל לפעמים זה קצת מרגיש שכן,

זה לילות ללא שינה בגלל כאבים בגב, באגן או בבטן.

הריון זה צרבות שלא היו מביישות דרקון יורק אש,

זה הליכת פינגווין תמידית שמצריכה עצירות תכופות כדי לאפשר לגוף להתאושש.

 

הריון.

זה לדמיין איך התינוק ייראה ולהתפלל שיהיה רגיש כמוך ולא עקשן כמו אבא,

זה להתבלט אם להניק ולהתבלבל מעודף המידע של הסביבה שאני חיה בה.

זה להמשיך להתבלבל מעודף המידע בגוגל וברשתות,

הריון זה מליון ואחת מחשבות שלרגע לא פוסקות.

זה פתאום להאמין ולהתפלל גם אם לא עשית זאת לפני כן בשגרה,

זה טפו טפו, מלח, שום בצל ומלא מלא חמסה.

 

הריון הוא ברכה גדולה;

זה התרגשות, מהולה בשמחה ויותר מקמצוץ של חרדה.

בסופו של דבר - הריון הוא נס הבריאה,

אז רצוי (גם כשקשה לפעמים) לזכור פשוט לומר - תודה.